דף הבית · בלוג

העדפת צד וטורטיקוליס אצל תינוקות: מה חשוב לדעת

ענבל שטיין אבשלומוב, אוסטאופתית D.O

תינוק שמסובב את הראש כמעט תמיד לאותו צד, מתקשה לינוק משד אחד, או שהראש שלו מתחיל להשטח בצד אחד: אלה תופעות שכיחות מאוד בחודשים הראשונים. ברוב המקרים מדובר במצב שמגיב היטב לטיפול, בתנאי שמזהים אותו מוקדם.

מהי טורטיקוליס מולדת?

טורטיקוליס מולדת (Congenital Muscular Torticollis) היא מצב שבו אחד משרירי הצוואר, השריר הסטרנוקלידומסטואידי, מקוצר בצד אחד. כתוצאה מכך הראש נוטה לכיוון הצד המקוצר, והפנים מסתובבות לצד השני. לפי ההנחיה הקלינית של איגוד הפיזיותרפיה האמריקאי, השכיחות נעה בין 3.9% ל-16% מהיילודים[1].

"העדפת צד" הוא מושג רחב יותר, שמתאר תינוק שנוטה להסתכל או לשכב בעיקר לכיוון אחד. לעיתים זו טורטיקוליס, ולעיתים זה הרגל תנוחתי. ההבחנה בין השניים נעשית בבדיקה.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם

• הראש נוטה באופן קבוע לצד אחד, או מסתובב בעיקר לכיוון אחד.
• קושי לינוק משד אחד, או העדפה ברורה של צד אחד בהנקה.
• השטחה של הראש בצד אחד או מאחור.
• חוסר סימטריה בפנים, למשל עין או לחי שנראות שונות בין הצדדים.
• קושי או חוסר שקט בשכיבה על הבטן.

לפי ההנחיה הקלינית, קיים קשר חזק בין השטחה של הראש לבין טורטיקוליס. לכן תינוק עם השטחה בצד אחד מצדיק בדיקה גם של תנועתיות הצוואר[1].

למה חשוב לפנות מוקדם

הנתון החשוב ביותר בנושא הוא העיתוי. לפי ההנחיה הקלינית, כאשר הטיפול מתחיל לפני גיל חודש, כ-99% מהתינוקות מגיעים לתוצאה מצוינת, בתוך כחודש וחצי בממוצע. כאשר הטיפול מתחיל בגיל 3 עד 6 חודשים, שיעור התוצאות המצוינות יורד לכ-62%, ומשך הטיפול מתארך לכשבעה חודשים[1].

המשמעות פשוטה: אין סיבה "לחכות שזה יעבור". בדיקה מוקדמת היא הצעד הנכון גם כשהסימנים נראים קלים.

מה כולל הטיפול

ההנחיה הקלינית ממליצה על חמישה מרכיבים בסיסיים: תרגול טווחי תנועה של הצוואר, עידוד תנועה פעילה של הצוואר והגוף, פיתוח תנועה סימטרית, התאמות בסביבה של התינוק, והדרכה של ההורים[1].

הטיפול האוסטאופתי משתלב בתמונה הזו כטיפול משלים. בטיפול נבדקים הצוואר, הגב, האגן והגולגולת, ונעשית עבודה עדינה לשחרור מתחים שמגבילים את התנועה. חשוב לציין שההנחיות הקליניות מבוססות בעיקר על פיזיותרפיה, ושהמחקר על אוסטאופתיה בטורטיקוליס עדיין מצומצם. לכן הטיפול מתבצע בתיאום עם רופא/ת הילדים, ובמקרה הצורך גם עם פיזיותרפיסט/ית.

המידע במאמר הוא כללי, ואינו מחליף בדיקה וייעוץ רפואי.